סבג נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

החלטה

התובע, יליד 1987, נפגע ב-9/5/08 בתאונת דרכים, והגיש תביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים. ב-11/4/11 מונו מומחים בתחומי האורטופדיה והפסיכיאטריה.

חילוקי הדעות כעת נוגעים לארבעה מסמכים שצורפו לבקשת התובע והוא מבקש להמציא למומחה הפסיכיאטרי, ואילו הנתבעת טוענת כי מדובר בחוות דעת פסולות.

עיון במסמכים מעלה כי מדובר בפנייה כללית של רופאה ללשכת הגיוס ובה היא מעריכה את מצבו הנפשי של התובע, ובשלושה מכתבים זהים של עו"ס המופנים "לכבוד: עו"ד" (ללא פירוט נוסף, ובוא היא מתייחסת לתובע ולמצבו.

הדין לעניין זה גלוי וידוע וההלכות פורטו שוב, בימים אלו ממש, בהחלטתו של כב' המישנה לנשיאה, השופט ריבלין, ב- 1481/11 פינקלשטיין נ' הפול [1/5/11], שהבהיר את גדריה של תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, גם בעניינו של מומחה בתחום הפסיכיאטרי. כאמור שם, אף שבתחום זה יש הגמשה מסוימת, מתחייבת זהירות בבחינת המסמכים המוגשים למומחה, על מנת להבטיח את שיקול דעתו העצמאי, ובמקרים שבהם מתעורר ספק ביחס למסמך מסוים, שומה על בית המשפט לשקול, בין היתר האם מדובר במסמך של גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, האם הפנייה אל אותו גוף נעשתה שלא ביוזמתם של בעלי הדין והאם המסמך משקף שלב טבעי של הטיפול בניזוק. דרישה נוספת שיש לעמוד על קיומה היא שהמסמך מהווה חלק מהליך טיפולי. וראו גם רע"א 5662/08 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' חנסב [2008] שצוטט בהחלטה.

בענייננו מדובר בארבעה מסמכים יזומים, ללא קשר לטיפול בתובע, שנכתבו לבקשת התובע, שלושה מהם עבור עו"ד פלוני, קרי – לצרכים משפטיים, והרביעי עבור לשכת הגיוס והוא כולל חוות דעת רפואית ולא רק מידע עובדתי. די בכך לפסול מסמכים אלו, שאינם עומדים בכללים שנקבעו בדין ובפסיקה.

למען הסדר הטוב מובהר כי המידע הרפואי האובייקטיבי הכלול במסמכים שנפסלו נכלל, ממילא, בתיק הטיפולים שצרף התובע כנספח כט לכתב תביעתו, כך שהשמטתם לא תגרע דבר מיכולתו של המומחה הרפואי להעריך באופן אובייקטיבי את מצבו של התובע.

נקבע אפוא שאין להציג את המסמכים הרפואיים נושא חילוקי הדעות למומחה מטעם בית-המשפט.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"א, 26 מאי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: